אודות הישוב

על המושב

 הזמן – 8 באוגוסט 1946

המקום – גבעה קטנה הצופה אל הים התיכון מעל הכביש שמקשר את עכו לנהרייה.

האנשים – חבורת יהודים – חיילים בבריגאדה היהודית, יוצאי גרמניה, שהשתחררו זה עתה משירות בצבא הוד מלכותה מלכת אנגליה, אליזבט השנייה, והחליטו לחזור לארץ ולהקים ישוב חקלאי, שלא יהיה קיבוץ, אבל יהיה מושתת על חיים שיתופיים סוציאליסטיים. כך נולד המושב השיתופי רגבה.

העקרונות:

- עבודת האדמה שממנה שואב הישוב את שמו – חזרה אל הרגבים בשילוב תעשייה להגדלת מקורות הפרנסה.

- חיים מההכנסות בלבד.

היום, מונה היישוב 700 תושבים, ילידי הארץ ועולים חדשים, שלושה דורות. הוא מורכב מהאגודה החקלאית שהקימה אותו ומתושבים של שכונת הרחבה. פרנסת היישוב מגוונת ביותר.

ביישוב הוקם ב – 1958 בית ספר יסודי אזורי, המונה כיום כמה מאות תלמידים, ובו אולם ספורט ממנו נהנים כל תושבי האזור. כמו כן פועל בו מרכז טניס אזורי.

ההכנסה הגדולה ביותר באה מהתעשייה – ''מפעל מטבחי רגבה'' שהוא המפעל הגדול בארץ לייצור ארונות מטבח, ו''קל'' – מפעל לתבניות לתעשיית הפלסטיק הישראלית. לידם פועלת בהצלחה רבה רפת המשותפת לשלושה יישובים, אדמות חקלאיות המעובדות במשותף על ידי כמה יישובים, לול לפיטום ומטע אבוקדו. כמו כן מפעיל היישוב רשת גני ילדים מגיל הינקות ועד גן חובה, מרכז תמיכה ושיעורי עזר, שרותי קוסמטיקה ומספרה, ובית האבות ''בית נועם'', ובריכת שחייה.

ביישוב פועלים גם ספרייה, ארכיון, מרפאה של קופת חולים, מרפאת שיניים, ומכבסה.  

 היסטוריה

חזרה למעלה  סיפור רגבה הוא סיפור הצלחה והגשמה של חלום.
מייסדי רגבה עלו לישראל מגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת והביאו
עימם ערכים של מצוינות  ומקצועיות. המייסדים היו אומנים בענף העץ והריהוט,
אשר עלו לארץ מגרמניה והביאו עימם את רזי המקצוע.
חזונם היה להנחיל את הידע והערכים המקצועיים  בתחום העץ ולהקים בארץ
מפעל שיהיה דוגמה ומופת.
סיפור ההצלחה של רגבה, הוא קודם כל, סיפורם של המייסדים, ערכי רגבה השתקפו בדרכם: מובילות, מקצוענות, שירות, אמינות וחדשנות.
 שנות ה- 40  וה-50
מחזון לעשייה
השנים היו שנות הקמת המדינה.  מייסדי רגבה שהיו שותפים לחזון יישוב הארץ, שלבו עבודת חקלאות עם אומנות העץ בה התמחו והקימו בית מלאכה קטן לנגרות בנהרייה.
תחילה  עסקו בעבודות עץ פשוטות כשלרשותם ארבע מכונות ישנות בלבד. עם תחילת העבודה המצב הביטחוני החמיר אספקת החשמל נותקה ובית המלאכה הקטן נסגר, עד לאחר סיומה של מלחמת העצמאות.
בתחילת שנות ה-50 עבר בית המלאכה הקטן למושב רגבה ועבודת הנגרייה התמקדה בעיקר בשלושה תחומים: נגרות בניין, ייצור ה''ספומטים''- שהיו מעין הכלאה בין ספה למיטה וכסאות קולנוע.
הצלחת פרויקט חידוש כסאות בבית הקולנוע בגן-רינה ברח' בן יהודה בת''א, הפך את רגבה למומחית וספקית ראשית  של כסאות עץ בבתי הקולנוע של המדינה הצעירה.
עד מהרה חיפשו אנשי רגבה רעיונות ושווקים חדשים להתרחבות ופיתוח
וההזדמנות לא אחרה לבוא.
שנות ה-60
מאמינים במטבח
מעודדים על ידי הצלחת בית המלאכה הקטן ובהתאם לחזונם להקמת
מפעל עץ מתקדם בארץ, החליטו המייסדים לשלוח את האדם שעמד בראש אומנות והנדסת העץ , ראובן מיטלר, לחדש קשרים ישנים בגרמניה.
מיטלר שלמד את הנדסת העץ בארץ, נפגש עם חבר ילדות שבאותה עת
היה חלוץ בתחום המטבחים בגרמניה. הרעיון שנרקם היה לפתח את ענף המטבחים בארץ ברוח התעשייה האירופאית. כתוצאה מקשר זה הגיעה קבוצת
מומחים מגרמניה לנגרייה הקטנה ברגבה והם הביאו עימם ייעוץ טכנולוגי מתקדם וידע אשר יושם במפעל.
בשנת 1964 בתערוכת ''המטבח האידיאלי'' בת''א,  נחשף המטבח הראשון של רגבה. לבאי התערוכה ''ניתנה ההזדמנות לראות מה ניתן לעשות בארונות מטבח''. ההצלחה הייתה מוחלטת. בתוך כמה ימים הוזמנו כ- 400 מטבחים והמפעל שהיה עד אז עם יכולת ייצור של מטבח אחד בחודש,  נדרש להשתכלל במהירות ולייצר כמויות גדלות והולכות.
רגבה הכניסה שימושים חדישים שהונהגו באירופה כמו הידראוליקה במכבשים,
מכונות בעלות רצף פעולות, דבקים חדשים, לוחות שבבית (סיבית) ופרזולים
חדשים.
שנות ה-70
מהפכה בתכנון המטבח
הביקוש העצום למטבחי רגבה הביא להרחבת הפעילות ונפתחו עוד ועוד  סניפים ברחבי הארץ. סטנדרטים קפדניים של איכות ונהלים נכתבו ושיטות ייצור חדישות המושתתות על טכנולוגיה מובילה יושמו.
ההתפתחות הטכנולוגית הביאה עמה אפשרויות חדשות, המאפשרות יצירת מוצרים וציפויים חדשים כמו פוליאסטר, נירוסטה, אלומיניום, עץ, פורניר וכמובן הפורמייקה.
בשנים אלו התפתחה הגישה שמטבח קונים בחברה המתמחה בתכנון מטבחים.
כמענה לכך השקיעה החברה בעיצוב ומתן ייעוץ מקצועי לקהל הלקוחות.
השיטה אשר שילבה חומרים חדשים, טכנולוגיות ייצור מתקדמות  וגישה  מקצועית לתכנון ועיצוב, הביאה למהפך בתפישת תכנון המטבח. השם ''מטבחי רגבה'' הפך לשם נרדף למוצר איכותי ומי שקנה רגבה נחשב לבעל סגנון.
שנות ה-80 וה-90
מיכון ואיכות
עם פיתוח התעשייה נוצר צורך לכתיבת תקן לענף המטבחים. אנשי הפיתוח של רגבה המוכרים כמומחים בתחום, הוזמנו להיות חברים בועדת התקינה לתקן המטבחים, המתבסס על תקנים אירופאים. רגבה קיבלה הסמכה של תו התקן הישראלי ובהמשך הייתה המפעל הראשון שקיבל גם את תו התקן הבינלאומי 9002 ISO.
בשנים אלו התחוללה מהפכה בתפיסה העיצובים של המטבח.
המטבחים הפכו לרהיט המרכזי בבית, כאשר על פי רוב נפתחו לפינת האוכל ולחלל המגורים. המטבח  כבר לא תוכנן באופן המשכי ואחיד והמעצבים הרגישו חופש פעולה יצירתי בשילוב חומרים שונים וגבהים שונים.
נכנסו לשימוש התריסים המכסים את מכשירי החשמל ומדפים פתוחים.
המטבח הפך פתוח יותר, חופשי, גדול ומותאם לאירוח והנאה.
בשנים אלו רגבה השיקה קו חדש של ארונות אמבטיה שנקרא ''רגבט''  וקו של ארונות קיר וחדרי ארונות במגוון רחב של דגמים.
המאה העשרים ואחת
המטבח הוא לב הבית
היום נחשב המטבח לחדר המושקע והמאובזר ביותר בבית.
רגבה אינה שוקטת על שמריה ובהתאם לחזון מייסדי החברה, ממשיכה
לפתח, ליצור ולהתחדש. מגוון המוצרים והדגמים הוא עצום ומותאם לכל אחד.
ההתמקצעות הבלתי פוסקת במהלך כל השנים, מאפשרת לרגבה ליצור באותה
מידה של איכות מטבחים כפריים בעלי ניחוח של פרובאנס בצד מטבחים מודרניים בעלי קו נקי ותעשייתי.
החברה עברה שינוי לוגו ומיתוג והשיקה קו חדש של דגמים  הממקמים אותה בקדמת העיצוב הבינלאומי.
גם היום שומרת החברה על כל אותם ערכים שהפכו אותה במהלך השנים
למותג ידוע ואהוב. בצד פריצת החברה לשווקים חדשים בחו''ל והמשך מגמת הפיתוח וההתרחבות, גאה החברה בקהל הלקוחות אשר חוזרים ומזמינים מטבח כבר שלושה דורות ברציפות.